
אות הוקרה ליעל פרלוב-
יקירת הפסטיבל 2025
אנחנו מתכבדות ומתרגשות להעניק את אות ההוקרה של פסטיבל סרטי נשים בירושלים לשנת 2025 לעורכת, המפיקה והיוצרת יעל פרלוב - על עשייה רבת־שנים, מחויבת, אמיצה ועמ וקה, שהותירה חותם על פני הקולנוע הישראלי.
אות ההוקרה יוענק ליעל פרלוב באירוע הפתיחה של הפסטיבל ב-27.10 בסינמטק ירושלים, ולאורך ימי הפסטיבל יוקרנו סרטים נבחרים שערכה והפיקה במהלך השנים.
“לראשונה אני מגלה בה עומק שלא הבחנתי בו קודם. כה פשוט, כה אמיתי.” - דוד פרלוב, “יומן”, 1983 כך מתאר דוד פרלוב את בתו יעל בקריינות לסרטו “יומן”, אותו ערכה. העומק הפשוט והאמיתי שאביה ראה בה, ממשיך להנחות את דרכה האמנותית מאז ועד היום. במרחב שבו קולנוע פוגש מציאות, יעל פרלוב ניצבת כאחת היוצרות הבולטות והמשפיעות, שעיצבו את פני הקולנוע הישראלי. כעורכת ומפיקה, היא מובילה עשייה רגישה, אמיצה ומחויבת, וטביעת אצבעה ניכרת כאמנית של סיפור, של תנועה ושל דיוק. כמפיקה, פרלוב מלווה תהליכים יצירתיים במסירות, עם יד בוטחת וראייה חדה. עיניה הרגישות מיטיבות להבחין במה שמעבר לפריים ולהאיר את מה שנמצא בשוליים. עבודתה נשענת על חיפוש מתמיד אחר החיבור שבין האישי לפוליטי, בין הפרטי לחברתי. כבר בעבודתה על הסרט המכונן יומן ניצבה בצומת שבו זיכרון אישי ופוליטי מתמזגים, ושם ניכרה יכולתה לחבר בין שכבות של זמן, רגש ותודעה. בהמשך דרכה הפיקה פרויקטים משמעותיים כמו סדרת הסרטים התיעודיים חדר משלך - נשים כותבות שביימה רות ולק, סדרה פורצת דרך שהביאה את קולן של סופרות ומשוררות ישראליות על שלל גווניהן. כך גם בסרט בובה ממוכנת, שביימה ולק, בו נחשפים חייה ויצירתה של המשוררת דליה רביקוביץ', מאפשרות היוצרות לצופים להיכנס אל עולמה של דמות נשית מורכבת, שלא תמיד קיבלה את מקומה הראוי בנרטיב התרבותי. ברבים מהפרויקטים בהם הייתה מעורבת פרלוב, ניכרת מחויבותה להנכחת הקול הנשי, הן כיוצרת והן כחונכת ומנטורית. עשייתה הקולנועית נובעת מתוך חיבור עמוק לאנשים, לרגש, ולערכים של אמת, חופש יצירתי והקשבה. אנו גאות ונרגשות להעניק ליעל פרלוב את אות ההוקרה של פסטיבל קולנוע נשים בירושלים ועמותת נשים בתמונה לשנת 2025, כהוקרה על עשייה רבת-שנים, מחויבת, אמיצה ועמוקה אשר הותירה חותם על פני הקולנוע הישראלי; על יכולתה לחבר, לא רק בין פריימים, שוטים וסצנות, אלא גם בין אנשים, רעיונות ולבבות; ומעל לכל, על כישרון ונוכחות מקצועית ואנושית שמהווים השראה לנשים יוצרות, לעורכות, למפיקות, ולכל מי שמאמינות בכוחו של הקולנוע.
מבין סרטיה שהוקרנו במהלך ימי הפסטיבל במסגרת האונליין:
הפרטיזן עם מצלמת הלייקה
54 ד' | בימוי: רות ולק הפקה: יעל פרלוב
סיפורו של מונדק לוקביצקי, מפקד קשוח בן 22, יהודי יחיד במחתרת "ארמיה קריובה" הפולנית. בנו שמעון גילה את קורותיו רק אחרי מותו, כשבמקביל נחשפו בפניו נסיבות החיים המצמררות של אמו הפרטיזנית חנה ברן, ואיתן ההבנה לקשר החיים שנכפה על הוריו. הסרט מורכב מסצנות הווה עם הבן, סטילסים מונפשים שצילם האב ודוקומנטים דוממים הקשורים לאם. במקביל נשמעות עדויות מפי דמויות שונות המעניקות רובד נוסף לסיפור המשפחתי המורכב. כך נשזר סיפור שואה בעל עוצמות אנושיות יוצאות דופן, שהשלכותיו ניכרות בהוויה הישראלית, בליווי דוקומנטים נדירים שתיעד מונדק במצלמתו.

לא רחוק ממרכז העיר
55 ד' | בימוי: רות ולק הפקה: יעל פרלוב
אורלי קסטל בלום התחילה לכתוב יומיים אחרי שאביה נפטר: "למדתי קולנוע' העיפו אותי על סעיף מוזרות – כך הרסו ושינו והצילו את חיי. לקחתי קשה. בגיל 23 העיפו אותי, מהר התחתנתי, הולדתי מהר, אבא שלי מת מהר, והתחלתי לכתוב. זה היה מפלט מהמציאות ".
"דרך חדשה בפרוזה הצעירה; "הכול מסופר כמו באגב, במילים הקטנות המשומשות ביותר"; "בסיפוריה שוררת אינטגרליות אמנותית מושלמת, כשם ששליט בהם יושר אמנותי חסר פשרות". - הסרט מתחקה אחר תיאורים אלה בשגרת חייה ובכתיבתה.
היום יש לאורלי קסטל בלום כמה מטרות: להפסיק לפחד מכסף, לגמור את הספר ולעבור לדירה עם גינה במרכז העיר.
- ומה הכתיבה בשבילך? "סמים קשים, אין סמים קשים מאלה. הצלה רבתי, מזור. הבעה באמצעות כישרון שניתן לי במתנה. גם גנטי בוודאי".

בובה ממוכנת
53 ד' | בימוי: רות ולק הפקה: לירן עצמור, יעל פרלוב
"ממקום מיוחד, אישי ומצוין בחד פעמיותו, עולה ובוקעת שירתה של דליה רביקוביץ. מה שמשוררים אחרים מנסים להיות בכוח מאמצים, על ידי ניסיונות רבים ותרגילי חיקוי…- כל זה מצוי כאילו בדרך הטבע בשירי דליה." (מבקר הספרות ברוך קורצווייל, 1959) חייה של רביקוביץ אופיינו במסכת של דיכאונות ויציאה מהם. דבר זה השתקף בשיריה שחשפו את סערות נפשה, שנעה בין חיות אדירה ורצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין בדידות גדולה וניסיונות התאבדות. הסרט בנוי שתי וערב: השירים של רביקוביץ מובילים את סיפור חייה. הם שזורים בסרט כפי שהיו כרוכים בחייה שלה עצמה. דרך אנשים קרובים וקטעי ארכיון נדירים נחשפת חידת חייה של המשוררת.

בן גוריון אפילוג
70 ד' | בימוי והפקה: יריב מוזר הפקה ועריכה: יעל פרלוב. גוף משדר: Hot8
במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ"מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן־גוריון, אחד המנהיגים הגדולים בהיסטוריה המודרנית. השנה היא 1968, בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל. זהו העשור שבו מצא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית; הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, התבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, ערך לעצמו חשבון נפש והביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. על רקע התקופה הנוכחית, המזמנת החלטות הרות גורל בנוגע לעתידה של מדינת ישראל, מציע חזונו של בן־גוריון תובנה ברורה, מפתיעה ורלבנטית לימינו אנו.

הפילמוגרפיה המלאה-
2025 : "לוחמות"- דוקו, בימוי : נורית קידר "גדס- הנביא האקולוגי" דוקו, בימוי: רות ולק "וַ'יְנִי (איפה) ידידה?"- ישראלה שאער מעודד 2024: ״שיבטאון". דוקו, בימוי: הלל בן-זאב פרלוב. מועמד פרס אופיר לסרט התיעודי הקצר לשנת 2025. 2023: ״קראו לה זהבה". דוקו, בימוי: תמר ברוך. זוכה פרס הסרט העצמאי הקצר בפסטיבל חיפה. מועמד פרס אופיר לסרט התיעודי הקצר לשנת 2025. 2022: ״הפרטיזן עם מצלמת הלייקה". דוקו, 52 דק'. בימוי: רות ולק. הפקה ועריכה: יעל פרלוב. זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הישראלי בפריז, היה מועמד פרס האופיר בתחרות הסרט התיעודי הטוב ביותר,(עד 60 דק) הוקרן בתחרות הקולנוע התיעודי בפסטיבל ירושלים ושודר בכאן 11 וערוץ הטלוויזיה CANAL+ Planète הפולני ובפסטיבלים שונים בעולם בשילוב תערוכת צילומים של הפרטיזן. 2021: ״חצר משחקים״, דוקו, 52 דק׳. בימוי: נורית קידר. זכה בציון לשבח בתחרות הקולנוע התיעודי בפסטיבל ירושלים, זכה בפרס הראשון בקטגורית "זיכרון ים תיכוני" בפסטיבל PriMed שבצרפת. שודר בכאן 11. (כתבה) 2021: ״אלישבע ורותי״, דוקו, 30 דק׳. בימוי: שירי־לי פרייס. התמודד בפסטיבל חיפה בתחרות הסרט הקצר הטוב ביותר, שודר בערוץ yes דוקו והוקרן בפסטיבלים נוספים ברחבי העולם. 2020: ״יאנה״, דוקו, 52 דק׳, בימוי: נועה דולברג. שודר בערוץ yes דוקו וכיכב בראש טבלת הצפיות בVOD, זכה בפרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר בתחרות הפורום הדוקומנטרי בישראל. הוקרן בפסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי ת״א. 2018: דוקו-דאנס 2018. דוקו, 55 דק׳. במאים: הילה חסין, עידו וייסמן ואורי בירגר. הפקה ועריכה: יעל פרלוב. סדרה של שלושה סרטי סטודנטים קצרים העוסקים בהיבטים החברתיים של המחול בישראל. במימון: אונ׳ ת״א, קרן רבינוביץ׳. שידור: מאקו, פסטיבל הסטודנטים הבינ״ל 2018, פסטיבל חיפה 2018, ופסטיבלים יהודיים ברחבי אירופה. 2017: בן-גוריון, אפילוג. דוקו, 70 דק'. עריכה: יעל פרלוב. בימוי: יריב מוזר. זוכה פרס האופיר לסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר. נערך ותוסרט מחדש בעריכה מחומרי ארכיון בלבד של ראיון מצולם באורך 6 שעות עם דוד בן גוריון בזמן שחי בבדידות בביתו בשדה בוקר. הוקרן במאות פסטיבלים בארץ ובעולם ושודר אין ספור פעמים בארץ ובתחנות טלוויזיה מכל העולם, ביניהן: Arte, ZDF, CBS Canada, HOT. ראיון של פרלוב על הסרט בערוץ 10 על העריכה הארכיונית בסרט. 2003/2017: "מסיבת יום הולדת". דוקו, 60 דק'. בימוי: רות ולק. הפקה ועריכה: יעל פרלוב. סיפורם של 25 ניצולי שואה החוגגים מדי שנה את יום הולדתם המשותף ב-5 למאי, יום שחרורם ממחנה הריכוז. שודר בקשת, פסטיבל BANFF קנדה, הפסטיבל הבינלאומי חיפה, הפסטיבל הישראלי בניו-יורק. 2015: "בובה ממוכנת", דליה רביקוביץ. דוקו, 55 דק'. בימוי: רות ולק. הפקה ועריכה: יעל פרלוב חידת חייה של המשוררת דליה רביקוביץ' נחשפת מעדויות אנשים קרובים וקטעי ארכיון נדירים. שודר בערוץ 1 והוקרן בפסטיבל דוק-אביב. (מפיק נוסף - לירן עצמור) 2010: "התגנבות יחידים", עלילתי, 110 דק'. בימוי: דובר קוסשווילי. התחרה בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי בפסטיבל ירושלים. היה מועמד ל-6 פרסי אופיר וזכה באחד מהם. 2008: "המלחמה הראשונה שלי״, דוקו, 80 דק'. בימאי: יריב מוזר. הפקה ועריכה: יעל פרלוב זכה בפרס ציון לשבח בפסטיבל דוק-אביב 2008. במימון ערוץ 8, נגה תקשורת, קרן רבינוביץ', ZDF/ARTEוגרמניה- צרפת. 2001: "חתונה מאוחרת", עלילתי, 110 דק'. בימוי: דובר קוסשווילי. השתתף בפסטיבל הסרטים בקאן, מאי 2001, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינ"ל ירושלים 2001, זוכה 10 פרסי אופיר וביניהם הסרט הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר. 2000: "המרפסת". דוקו, 55 דק'. בימוי: רות ולק. הפקה ועריכה: יעל פרלוב. סיפורו של שחקן התיאטרון ישראל בקר – ניצול שואה ויוצר הסרט העלילתי האוטוביוגרפי הראשון בנושא השואה, הוצג בפסטיבל לקולנוע הבינלאומי בברלין ב2001, FILM FORUM ולאחר מכן הוקרן פעמים רבות בפסטיבלים לקולנוע באירופה ונמכר להפצה בארה"ב. 1998: "החלום של פנחס", דוקו, 54 דק׳, בימוי: רות ולק. זוכה פרס השופטים בתחרות הקולנוע התיעודי בפסטיבל ירושלים 1998.קו פרודוקציה ישראל צרפת ARTE







