אם הקולנוע הישראלי סופר כסיפור של "אבות ובנים", התערוכה מבקשת להשיב לו את אימהותיו - נשים שהניחו את התשתית להתפתחותו ועיצבו את דמותו התרבותית. בין הדמויות המוצגות: ליה ון ליר, מרגוט קלאוזנר, לאה אקסלרוד, אלידע גרא, מירה רקנאטי ומיכל בת־אדם. התערוכה נולדה מתוך הצורך להאיר פרק שנשכח בתולדות הקולנוע הישראלי, פרק שנכתב ברובו מנקודת מבט גברית. לאורך שנים הוצג הקולנוע המקומי כסיפור של “אבות ובנים”, בעוד יוצרות, עורכות, מפיקות ומנהלות מוסדות תרבות נדחקו לשוליים התודעתיים. התערוכה מבקשת למקם מחדש את אותן נשים בתוך ההיסטוריה התרבותית לא כנספח, אלא כחלק מהתשתית שעליה נבנה הקולנוע הישראלי. התערוכה הוצגה לראשונה בשנת 2013 ביוזמת עמותת נשים בתמונה, הגוף העומד מאחורי הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים בירושלים, וכעת מוצגת מחדש בשיתוף סינמטק ירושלים במסגרת אירועי ליה פסט. היא נחלקת לשני חלקים: האחד מוקדש לנשים שפעלו מאחורי הקלעים בין השנים 1930–1980 - עורכות, מפיקות, מנהלות מוסדות קולנוע וחלוצות תעשייה. החלק השני מתחקה אחר נוכחותן ההולכת ומתרחבת של נשים על סט הצילומים - מעוזרות הפקה ועד גל הבמאיות של ראשית שנות השמונים. בשנת 1969 ביימה אלידע גרא את הסרט העלילתי "לפני מחר" צעד חריג בנוף הקולנוע המקומי של אותה תקופה. בשנות השבעים והשמונים החלו נשים לביים סרטים קצרים ועלילתיים באורך מלא, ובכך סללו דרך לדורות של יוצרות הפועלות כיום. הצגתה המחודשת של התערוכה מבקשת לא רק להביט לאחור, אלא להמשיך את החוט מן העבר אל ההווה אל יצירה נשית עכשווית השואבת את כוחה משורשים עמוקים.