"זֶה שֶׁאֲנִי עַל בִּרְכַּי וּפָנַי מֻרְכָּנִים
לֹא אוֹמֵר שֶׁנִּכְנַעְתִּי
אוֹ שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת.
זֶה רַק אוֹמֵר שֶׁלָּמַדְתִּי
לְהִתְכּוֹפֵף כְּדֵי לֹא לְהִשָּׁבֵר"
(מתוך: "אני על ברכיי", גיורא פישר)
בחנוכה ללא אור, בכיכר פריז בירושלים, יצרתי פרפורמנס רחוב מתועד.
על הברכיים, מנסה להתרומם ולהתנחם בהמיית המים. קמה ונופלת. מורידה את הראש עד שאוכל להתרומם שוב.